יכולת בין-תרבותית דיאלוגית: מה זה ולמה אתה צריך את זה.
מי אני ומי אתה? התחל עם שאלות מסוג זה תגלה הרבה יותר ממה שאתה עשוי לחשוב. קח את הזמן שלך ליחידה זו המציעה לך נקודות מבט חדשות בנושאים הרלוונטיים ביותר לעבודה פדגוגית מעצימה.
חימום
קח שתי פיסות נייר נחמדות לכל אחד מכם.
הם יכולים להיות לבנים או צבעוניים, לפי רצונכם.
עכשיו קח אחד מהם ורשום: "מי אני?"
ענה, בשקט. כתוב רק מילות מפתח. זמן 5'.
אתה מוזמן לעשות את זה בדרך שאתה רוצה. אין נכון או לא נכון.
ואל תרגיש שאתה צריך לכתוב הכל, אתה יותר ממה שמתאים על פיסת נייר!
5' למעלה?
אל תגיב עדיין איתך חבר. קח תחילה את פיסת הנייר השנייה ורשום: "מי הייתי?"
בחר, בהתאם לגילך, 3 שנים שהן רחוקות מספיק אחת מהשנייה, כמו: 2010, 1990, 1970. או: 2015, 2005, 1995.
אז, עכשיו, בבקשה החליטו ורשמו אותם.
בוצע?
עכשיו צאו למסע בזמן ותחשבו מי הייתם. כלומר: מי היית למשל. 2010? במשך כל אחת משלוש השנים שרשמת, דמייני את עצמך ונסי לזכור דברים כמו: מה לבשת? באילו מילים השתמשת? מה מצא חן בעיניך? לאיזו מוזיקה האזנת? מה היה נורמלי עבורך?...
רשום ליד כל שנה הערות מפתח.
זמן 7.
כשתסיימו, שתפו את מה שכתבתם בכרטיס הראשון ובכרטיס השני ודנו יחד: מה אומרות התשובות שלכם על זהות? מה מאפיין אותו?
על פיסת נייר אחת, אסוף את שתי התשובות שלך.
למידה
הזהות היא רבת פנים ודינמית.
זה רב-צדדי, שכן אנחנו לא רק דבר אחד: אנחנו לא רק מגדר, מקצוע, תפקיד, (לא) מאמין, הורה/ילד, חבר טוב, אדם (חסר) סבלנות, אדם עם תכונות פיזיות ספציפיות... אנחנו כל זה בו זמנית.
הוא דינמי כיוון שהוא משתנה ללא הרף, גם אם אנחנו לא שמים לב אליו מיום ליום אלא יותר משנה לשנה או עשור לעשור.
איך זה קורה? תחשוב על עצמך. איך הפכת להיות מי שאתה היום?
החלף עם חברך ורשום את השתקפויות המפתח שלך. כשתסיים, המשך...
העמקה 1
זהות היא דיאלוגית, אנחנו מפתחים אותה במגע עם הסביבה שסביבנו. כמו שאמר בובר: אני לא רק אני במובן שאני שונה ממך, אלא אני עצמי גם בגללך, אני אני-אתה (אני-אתה). אכן אנחנו מה שאנחנו לא רק בגלל שנולדנו ייחודיים אלא גם בגלל כל אותם מגעים שהיו לנו עם המילים החיצוניות, בפרט עם בני אדם. יש דברים ששינו אותנו יותר מאחרים (בואו נחשוב על מגיפה) או אנשים שהשפיעו עלינו יותר מאחרים (למשל הורים, מורים...).
מי היית, אילו הייתה לך משפחה אחרת, למדת בבית ספר אחר, הייתה לך מורה אחרת, גדלה באזור אחר...? אתה לא צריך לענות על השאלה הזו, אבל עכשיו שקול עם חברך: מה כל זה אומר עבורנו בתפקידנו כמורים/מחנכים?
כתוב למטה את השקפותיך.
העמקה 2
"תרבות" היא מילה שאנו יכולים להשתמש בה כדי לתאר מה משפיע
- הדרך שבה אני תופס את העולם סביבי, איך אני מפענח אותו,
- האופן שבו אני פועל ביחס אליו, איך אני מקודד את ההודעות שלי.
לתרבות יש השפעה עלינו ברמה הקוגניטיבית (מה שאנחנו יודעים), ברמה ההתנהגותית (איך אנחנו עושים דברים) וברמה הרגשית (מה שאנחנו מרגישים).
עכשיו תסתכל על ההערות שכתבת על עצמך.
מי, מתי, איך למדת את הדברים שאתה יודע, הדרך שבה עליך לפעול כדי להגיע למטרות שלך בהקשרים ובמצבים שונים והדרך לפרש ולהעריך את המתרחש?
צייר את עצמך ורשום סביבך לפחות 7 הקשרים שבהם ספגת ידע תרבותי (כגון קבוצת חברים; משפחה; בית ספר למוזיקה; איגוד ספורט...) שעלו בראשך.
כשתסיים, צייר את אחד מהצעירים שאתה עובד איתם, בחר אחד שאתה תופס בדרך כלל דרך העדשה של קטגוריה אחת (לדוגמה: לאום): אילו הקשרים, כלומר תרבויות, משפיעים על הווייתם והתפתחותם?
הראה את 'יצירות האמנות' שלך לחבר שלך ודנה מהן ההשלכות השליליות האפשריות של התפיסה השגויה של זהות תרבותית. כלומר: איך זה משפיע עליי ועל כן על הילד, כאשר אני מתעלם מהזהות הפלורליסטית והדינמית שלו ותופס אותם רק דרך אחד מהמאפיינים והתרבויות הרבים שלהם?
העמקה 3
מגדר, רקע הגירה, מוגבלויות, מצב סוציו-אקונומי, דת - הם דוגמאות לקטגוריות שלעתים קרובות יש להן השפעה על האופן שבו אנו תופסים מישהו.
יש לכך השפעה על האופן שבו אנו פועלים כלפי אדם זה, אשר עשויה אף להפוך לנבואה המגשימה את עצמה.
באינטראקציות עם תלמידים עם רקע נודד, תפיסות קדומות מתרחשות לעתים קרובות בשלוש הרמות הבאות:
- קוגניטיבי: למשל. ציפייה ליכולות שאולי אין להם (אתה בהחלט מדבר ספרדית מכיוון שאמא שלך מקובה); לשלול מהם סמכות אפיסטמית (נולדת במדינה אחרת, לכן אינך יכול להיות מומחה להיסטוריה של העיר הזו)
- התנהגותי: למשל. הערכת חסר של מיומנות השפה שלהם; הערכת חסר של יכולות אחרות; פטרנליזם (מדבר עבורם)
- רמה רגשית: למשל. שלילת שייכותם (מדבר עלינו ועליך; מדבר עליך כזר); משבר זהות: זהות רבים טבעית מעורפלת על ידי העולם החיצון; חוויות של אפליה.
חשבו על מצבים שבהם דעות קדומות השפיעו על ההתנהגות שלכם או על ההתנהגות שצפיתם על אחרים.
בחרו 1 עד 3 דוגמאות קונקרטיות, רשמו אותן והעלו אותן, אם ברצונכם לגרום למחנכים אחרים להרהר בהתנהגויות שהם עלולים להפגין בעצמם, מבלי אפילו לשים לב לכך.
להעביר 1
האם אתה רוצה לעזור לקבוצה שלך לראות איך לכולם יש קווי דמיון והבדלים, מעבר לקטגוריות הרגילות שהם עשויים לתפוס זה את זה, למשל דרך מגדר, לאום, דת...?
הכינו כמה שאלות, כמו "אתה אוהב לשחק מיינקראפט" "יש לך אחים צעירים יותר" "אתה נולד באביב או בקיץ" "אתה אוהב לאכול פסטה" ... ובקש מהם להתמקם בחדר. אתה יכול ליצור קו על הרצפה עם סרט כדי לחלק תשובות בינאריות או להשתמש בו כקנה מידה בתוך שני קטבים כדי לאפשר לילדים להציג לאורכה.
אתה יכול לתת לאנשים שיש להם אותה תשובה להחליף ביניהם או לתאם חילופי דברים בכל הקבוצה. זכרו לעשות סיבוב הרהורים בסוף. מה הקבוצה שלך צפתה?
הליבה של הדיאלוג הבין-תרבותי הוא פירוק הזהות. כלומר להבין שכל בן אדם אינו קטגוריה אלא אדם שפועל בהתאם לייחודיות שלו, לחפצים התרבותיים הרבים שלו, לחוויותיו וכן למצב הספציפי בו הוא מוטמע!
מהרהרים
כשתפגוש שוב את הצעירים שלך, אתה בוודאי תהיה מודע יותר לדרך שבה אתה תופס אותם ולדרך שבה אתה פועל עם אנשים שונים. תודעה זו עשויה לרדת עם הזמן.
מה אתה לא רוצה לשכוח? אילו הודעות אתה רוצה לשלוח לעצמך?
תרשום את זה. שים הודעה זו במעטפה. סגור את המעטפה ותן אותה לחבר שלך.
תחליט מתי אתה רוצה להחליף את המכתבים שלך.